חדר שירות

חדר השירות שלנו משמש גם כיציאה האחורית מהבית, שם מתוכנן מסתור הכביסה.

התכנון הוא ארון לכל אורך החדר בו יהיה כיור, ומכונת כביסה כחלק מהארון.

את הכיור קיבלתי מתנה מאחת מקוראות הבלוג דרך הפייסבוק. כיור נירוסטה כפול (חדש) עם משטח של איקאה

ביקשנו מרונן הנגר שלנו להתאים את הכיור לארון שבנה.
הארון פשוט מאוד: ארבע דלתות מצופות פורמייקה, לוח בירצ' כמשטח עליון והכיור שקוע בתוכו.

הדלתות מצופות פורמייקה א-ל-שנות השבעים, חזית ירוקה ומסביב קאנט חום. חסר הכתום להשלים את ה Look...

הידיות נאספו לאורך השנה האחרונה במקומות שונים. הן עברו ניקוי בחומצה וסקוטש שגילתה את היופי האמיתי שלהן.
שביט הבריז אותן מחדש וחיבר לארון.

אני כותבת מעט לאחרונה מכיוון שלאט לאט לאט המשימות הגדולות מתמעטות... אנחנו נהנים מהבית ומרוצים מאוד מהבחירה שלנו, מקווים שאתם נהנים לקרוא.

חדר ארונות

בבית הקודם הסתפקנו בשני ארונות לכל המשפחה.
הכל נכנס בהם.
בצפיפות גדולה מאוד. 
לכל ילד שני מדפים. ארבע ערימות בכל מדף.
כל אחד צועק שהבגדים של השני נשפכים אל המדף שלו. סיוט.

חלמתי על חדר ארונות משפחתי בו יגורו כל הבגדים בנוחות מירבית ונוכל לאחסן בו גם שמיכות קיץ/חורף וציוד קמפינג במדפים העליונים.

ניצלנו קיר צפוני שאין בו חלונות (גובל בדו שלנו) וסגרנו חדר ארונות ברוחב של 1.6*3.5 מ'

שני טורים של מדפים משני הצדדים ועוד שני מדפים לתליית מעילים/חולצות מול הדלת בגב החדר.

ההשראה הגיעה מהפינטרסט בצורת המדפים האלו

החלטנו לעדן קצת את המדפים.
הם בנויים מלאטות עץ 2*4 ס"מ ומדפי בירצ' 16 מ"מ שהגיעו חתוכים בעזרת חבר נגר מהמפעל.

את הבירצ' שייפנו ומרחנו בלכה על בסיס מים פעמיים וחיברנו בעזרת ברגים למבנה חזק המחובר לקיר.

צד ראשון של חדר הארונות
סלסלאות תחתונים, גרביים ושות' נרכשו באיקאה ב-10 ש"ח הסלסלה.

גובה המדף התחתון 20 ס"מ וכולו מוקדש לנעליים.

סה"כ 16 מדפים, 8 מכל צד.

מדפי תלייה. יש לנו מעט מאוד בגדים תלויים. בעיקר מעילים.

סה"כ עלות חדר הארונות 2200 ש"ח, כולל לאטות עץ, מדפי בירצ' וסלסלאות.

ריצוף וחיפוי מקלחות

ריצוף המקלחות מתחיל ממש מיד אחרי סיום השליכט בחוץ על ידי עוואן, רצף מצויין ומומלץ. פרטים אצלי...

הקרמיקה נרכשה בצנרת דרום, דגם גראז', צבע אפרפר עם כתמי חלודה בילד-אין...

ריצוף 

והקירות

המדף שנוצר בזכות האסלה הסמויה

אומרים שבחירת הקרמיקה משונה, ושאין מנקה שיסכים/תסכים לנקות את הקרמיקה שלנו... :-)

ברזים ואסלות

מעולם לא ידעתי שאני כל כך בררנית...
הדרישות לברז המטבח שלנו הפתיעו גם אותי.
שלא יהיה גבוה מדי בחלק העליון כדי שלא יסתיר את יפי החלון.
שהחלק התחתון יהיה גבוה מספיק כדי שתבנית או כלי גדולות ייכנסו בקלות לכיור לרחצה.
שיהיה נשלף.
שיהיה מספיק קרוב לקדמת הכיור כדי שלא נצטרך להתכופף קדימה.
שלא יהיה יקר.

והדגם הנבחר הוא זה, ואכן עונה על כל הקריטריונים שהצבנו...

למקלחות הדרישות קצת יותר פשוטות. ברזים פשוטים שיהיו מספיק גבוהים כדי לצחצח שיניים...

דגם מדריד של חמת

הסתבר שגם לאסלות היו לנו דרישות.
האסלות הן אסלות תלויות. נוח מאוד כשיש הרבה גברים בבית שלא תמיד יודעים לכוון ואפשר לנגב בקלות מתחת לאסלה.
היה לנו חשוב שהשיפוע הפנימי של האסלה יהיה משמעותי והחור בתחתית האסלה יהיה גדול מספיק לתכולה.

בחרנו באסלות של חברת Gala שנראות כך ועונות לדרישות שלנו...


הברזים והאסלות נרכשו בצנרת דרום באשקלון במחיר ושירות מצויין.

קרמיקה למטבח

התלבטנו המון זמן איזו קרמיקה לעשות במטבח. שיהיה יפה (כמובן, דאאאא), שיהיה פרקטי (לבן זה לא פרקטי), שלא יהיה כמו של כולם...
ואז החלטתי לרכוש מתנה לשלוש חברות. עטיפה לתעודת הזהות עם קטע. והקטע הוא של הפולנייה...

כששוטטתי באתר צחקנו עד כאב בטן שביט ואני, עד ששביט הציע שזו תהיה הקרמיקה למטבח. נבקש הדפסה של המשפטים המעולים הקשורים לאוכל ופולניות. זה הולך מעולה יחד.

יצרתי קשר עם מיכל שמיד שיתפה פעולה ובדקה איך עושים את זה.

מכאן היינו צריכים לתאם בין כמה גורמים והסיפור החל להסתבך...
למצוא את האריחים המתאימים (אצל ענבל משילת),
לוודא שהם מתאימים להדפסה,
למיין את המשפטים של אמא של שביט (בסוף נבחר רק אחד),
לבחור משפטים מהאתר של מיכל,
ולהעביר לעבודה גרפית ומשם להדפסה על כל האריחים...

התחלנו בבדיקת הקרמיקה בבית הדפוס. בינגו.

עברו כמה חודשים והגיע הרגע להדפיס את שאר הקרמיקות.
והן יצאו מהממות ומושלמות.

הקרמיקות המודפסות משתלבות עם אותן הקרמיקות, גודל 13*13 לא-מודפסות, כלומר בצבע לבן.
לשם כך קראתי לשכנה שלי אסנת בעלת העין המצויינת שישר הבינה מה צריך לעשות. לסדר את הקרמיקות. שורה ראשונה, שניה, לפי צבע ותוכן...

אבל אז הסיפור ממש מסתבך כשמסתבר שההדפסה לא מתאימה לסביבה רטובה. כשהרצף משרה את הקרמיקות במים כל ההדפסה מתקלפת. נותרתי עם אריחים לבנים כביום היוולדם.
בהיסטרייתי הלכתי להרגע אצל אסנת השכנה במזגן... ששאלה אותי למה לא הדפסתי בסטודיו ורדי. 
מסתבר שיש פתרון מושלם שלא ידעתי עליו והוא הדפסה של הקרמיקה ושריפתה בתנור. כך הגלזורה מתאחדת עם ההדפסה והיא לעולם לא יורדת.
דיברתי עם הילה מסטודיו ורדי שהזמינה אותי להביא לה אריח עם קובץ לנסיון כדי לוודא שהצבעים יוצאים כמו שאני רוצה.
תוך יום הדוגמא היתה מוכנה, ויצאנו לדרך עם הדפסת כל 16 האריחים.

הכי כיף שהצלחתי לקשר בין הילה למיכל ואני מאמינה שדברים טובים יצאו מהקשר הזה...

מכיוון שהרצף היה חייב לסיים את העבודה ביקשתי ממנו שישאיר מקום מדוייק לאריחים המודפסים ואני אשלים את הדבקת הקרמיקה וסיום הרובה.

כעבור ימים ספורים גם הקרמיקות המודפסות הגיעו ובלילה בלילה סיימתי את הדבקת הקרמיקה

וזו התוצאה (לפני רובה)

ובסוד בסוד אגלה לכם שברגעים אלו כשאני מפרסמת את הפוסט הזה, אנחנו כבר גרים בבית. עברנו ב 30.6.16 לבית. יש עוד המון עבודה וכמובן אמשיך לעדכן כאן...